בשנים האחרונות החימום התת רצפתי הפך למאד פופולארי והוא משולב בבתים רבים.
כיום קיימים בשוק שני סוגי חימום תת-רצפתי: חימום תת-פרקטי, וחימום תת-רצפתי.
א. חימום תת פרקטי – הוא חימום שיושב מתחת לפרקט אבל מעל הריצוף המקדים.
בחימום זה ישנן המון תופעות של נזקים לפרקט כיוון שתהליך ייבוש החול שמלמטה או השומשום קורה רק לאחר שהפרקט מונח במקומו. המצב הזה יוצר לא פעם מצב של עודפי רטיבות ולחות שגורמים לפרקט לעבוד – להתפשט ולהתכווץ בצורה קיצונית והפרקט לא פעם נפגע.
נוסף על כך, אם יש נזק בפרקט מסיבה כל שהיא, קשה מאד עד כמעט בלתי אפשרי לתקן את הפרקט ולהחליף לוח או שניים מבלי לפגוע בחימום שיושב ממש צמוד לפרקט.
ב. חימום תת רצפתי שיושב מתחת למשטח הקשה, בין אם זה ריצוף מקדים ובין אם זה בטון.
בשילוב של חימום תת רצפתי עם פרקט יש מספר נקודות מאד חשובות שכדאי לשים לב אליהם, ויש להקפיד לבצע מספר פעולות שימנעו הרבה תקלות בהמשך. אין הבדל אם החימום עובד על מים או חשמל, ההתייחסות מבחינת הפרקט זהה לחלוטין.
ראשית, הריצוף המקדים חייב להיות ריצוף שמאפשר מעבר חום יעיל – קרמיקה פשוטה מאד, טראצו או כל ריצוף אחר. רצוי לא גרניט פורצלן.
שנית, מומלץ לרצף את האריחים בריווח יחסית גדול – 7-10 מ”מ, וכמובן למלא ברובע.
לפני התקנת הפרקט, חייבים להפעיל חימום תת רצפתי במשך לפחות 14 יום, וזאת כדי לייבש את החול והשומשום הנמצאים מתחת לריצוף.
אנא הערכו לזה בהקדם. לעיתים לקראת סוף תהליך הבנייה נזכרים שהחשמל עוד לא מוכן ואי אפשר בכלל להפעיל את החימום, מה שיעכב את התנאים הנדרשים להתקנת פרקט.
אם הפעלת החימום נעשית בקיץ כדאי מאד לעקוף את הטרמוסטטים כי אחרת החימום לא נכנס לפעולה.
לפי הנחיות יצרני הפרקט, התקנת פרקט חייבת להיות על משטח יבש. לכן, הבדיקה מתבצעת כמה ימים לפני מועד ההתקנה בעזרת מד לחות כדי לקבל תמונת מצב מדוייקת.
